טיסות מתל אביב לחו"ל זה דבר נחמד – הוא קרוב לבית ויכול להיות אפילו זול.
אבל כשמדברים על טיסות במחירים באמת מצחיקים ולמגוון יעדים – ישנו עוד שדה תעופה בישראל, שביחס אליו טיסות לואו קוסט מנתב"ג נחשבות כמו מחלקה ראשונה…
ניחשתם נכון – מדובר על שדה התעופה עובדה.
כן – ההוא "ליד" אילת.
העניין הוא ששדה התעופה הזה כל כך מרוחק ונתפס כ'שכוח אל' – שאנשי המרכז בכלל לא שוקלים להנות ממנו – וחבל.
בעוד מספר חודשים ייפתח שדה התעופה החדש רמון בתמנע, שאמנם יהיה גם קרוב לאילת, אבל יהיה ככל הנראה מעט יותר מונגש לאנשי המרכז.
אז רגע לפני שמכבים את האורות (פשוטו כמשמעו), החליט עבדכם הנאמן לבדוק מה יש בשדה התעופה עובדה, ומה שונה בו מנתב"ג…
איפה זה לעזאזל עובדה?!
שדה התעופה עובדה נמצא על כביש 12, כ-50 ק"מ צפונית לאילת. ולמי שפחות מכיר כבישים – זה לא כביש הערבה, מה שאומר שאין שם כמעט מכוניות.
למען האמת, היחידים שאמורים להכיר את האיזור הזה הם המסכנים שהגיעו לשם במהלך השירות הצבאי…
בקיצור – אם תבדקו במילון את המונח "חור" ונגזרותיו – תמצאו את התמונה של האיזור…
למי אכפת ממה שיש באמצע המדבר?
אז נכון, שדה התעופה עובדה באמת נמצא באמצע שום מקום.
ועדיין – קיימת תקופה בשנה, שבה הולכת שם חגיגה שלמה של טיסות זולות.
והתקופה הזו היא החורף.
מדוע?
כי כידוע לכולנו, החורף באירופה הוא לא ממש "לשבת על החוף ולהשתזף"…
מדובר בטמפרטורות מתחת לאפס, או כשיש "שרב" – מסביב לאפס. בקיצור – קיפאון.
ובשביל לברוח קצת מהקור למקום שיש בו כ-330 ימי שמש בשנה – המציאו את החופשה באילת לאירופאים.
העניין הוא, ששדה התעופה באילת מאוד קטן. אין אפשרות להטיס אליו כמות גדולה של מטוסים, ולטפל באלפי תיירים ביום.
הפתרון היה להקים טרמינל אזרחי בבסיס חיל האוויר בעובדה.
וכאשר נחתם הסכם שמיים פתוחים אי שם בשנת 2013, ומשרד התיירות התחיל לסבסד את תיירות החורף (כיום מוענקים לחברות כ-60 יורו לכל נוסע שנוחת בעובדה) – השדה התחיל להפוך ללהיט.
מזה כשנתיים (מאז שריאנאייר ו-Wizzair נכנסו לשוק בצורה מסיבית) – מדובר בשדה מאוד פעיל בתקופת החוף (נוב'-מרץ), עם עשרות טיסות בכל שבוע.
אז מה יוצא לי מזה?
הסבסוד המסיבי של 60 יורו לכל נחיתה בשדה התעופה עובדה יצר תמריץ משמעותי לחברות הלואו-קוסט.
זה אומר, שברמה התיאורטית לפחות – אפשר להוריד את מחיר הכרטיס הלוך-חזור ב-60 יורו.
בנוסף – עיקר התנועה אמורה להיות של תיירים אירופיים, מה שמשאיר מקומות רבים פנויים בטיסות חזרה לאירופה. ומקומות פנויים = מחירים זולים.
התוצאה: ישנן טיסות רבות מאוד במחירים מצחיקים של עשרות דולרים בודדים לטיסות הלוך-חזור.
הנה דוגמה קטנה מהאתר של ריאנאייר נכון למועד כתיבת הפוסט. אתם רואים נכון – כ-22 דולר לטיסות הלוך-חזור…
ועוד דוגמה מהאתר של Wizzair, הפעם המחירים בש"ח:
חוכמולוג – אבל לא התחשבת באיך מגיעים לעובדה!
צודקים… זהו החיסרון הברור של הטיסות לעובדה – הוא מרוחק…
אבל זה לחלוטין לא אומר שלא כדאי לנסוע לשם.
אז לעובדה אפשר להגיע בכמה דרכים:
תחבורה ציבורית
הקו בעל התדירות הרלוונטית ביותר הוא 392 של אגד מבאר שבע (תחנה מרכזית) עד לשדה התעופה.
הוא לוקח כ-3:30 שעות, וישנם 5 אוטובוסים ביום חול (החל מ-8:15 ועד ל-15:45). העלות לכיוון – כ-42.5 ₪ נכון למועד הפוסט.
לכך יש להוסיף את עלות האוטובוס/רכבת מהמרכז לב"ש (רכבת ישראל או קווים 370/380 של מטרופולין, כ-27 ₪ או 15 ₪ לכיוון, בהתאמה).
בסה"כ זה אמור לעלות כ-120-140 ₪ לאדם.
החסרון הכי גדול הוא כמובן הזמינות – היא לא תמיד מתאימה לטיסות, וכמובן שאין נסיעות כרגיל בשישי-שבת…
שאטלים
קיימים שאטלים ישירות משדה התעופה.
ברוב המקרים הם לאילת, אבל קיימים גם שאטלים לת"א וי-ם.
אפשר לחפש עליהם בגוגל.
רכב פרטי
במידה ונוסעים שני אנשים ויותר – זוהי ללא ספק האופציה המועדפת – גם ברמת הנוחות והגמישות וגם ברמת המחיר.
נסיעה הלוך-חזור מת"א לעובדה אמורה לכלול כ-700 ק"מ. מאחר ומדובר בדרך בינעירונית – תצרוכת הדלק צפויה להיות טובה – אפילו כ-15 ק"מ לליטר ברכב משפחתי טיפוסי.
בהינתן מחיר דלק (95) של כ-6.5 ₪ לליטר, מדובר על עלות של כ-300 שקלים.
האם כל הטרטור הזה שווה לי?
התשובה כאן כמובן היא אינדיבידואלית…
מבחינת ההנאה: אם אתם אוהבים נסיעות – אין ספק שזה יעורר בכם יצר הרפתקנות. אם אתם לא אוהבים נסיעות – שווה לשקול להישאר בנתב"ג.
מבחינת המחיר: שווה לבדוק את ההבדלים מבחינת טיסה מנתב"ג או עובדה. אם ההבדל הוא זניח – שווה לבחור בנתב"ג.
לדוגמה: אם טיסה של ריאנאייר למילאנו עולה כ-60 דולר מנתב"ג וכ-25 דולר מעובדה ויש שני אנשים.
כמובן שככל שנוסעים יותר אנשים – כך עלות הדלק לאדם יורדת משמעותית.
שיקול נוסף הוא מזג האוויר:
בעונת הסתיו-חורף ייתכנו גשמים באיזור – וקיימת נטייה די משמעותית לשיטפונות. שיטפונות כאלה יכולים לחסום את הדרך לעובדה, ולהיות מסוכנים. למזלנו, אין הרבה כאלה בשנה – אבל עדיין חשוב לדעת את זה.
והשיקול האחרון הוא סוגיית הבטיחות:
נסיעה לאילת ברכב היא אמנם משהו יחסית שגרתי, אבל עדיין קיים אלמנט מסוים של בטיחות.
במיוחד בחזור – לעלות על ההגה למשך כ-4 שעות מיד לאחר טיסה של כמה שעות זה לא עניין שמתאים לכל אחד. זה נכון שבעתיים כאשר הטיסה נוחתת בערב והנסיעה היא בחושך.
אז מי שאינו מרגיש בטוח עם נסיעה ארוכה בלילה, כולל עירנות לסביבה (גמלים וכו') – שווה לוותר.
אוקיי, אז הגעתי לעובדה. למה לצפות?
ברמת העיקרון הדברים די דומים לטיסה מנתב"ג, חוץ מחוויה קצת הזויה של להגיע לשדה תעופה באמצע המדבר…
זה מתחיל עם חנייה חינמית במגרש חול, לא מפוקחת. למען האמת החנייה נראית די כמו חנייה ב'מסיבת טבע', ומשאירה קצת הרגשה של אי ודאות האם הרכב עדיין יהיה כאן כשאחזור…
ממשיכים עם כניסה רגלית לשטח הטרמינל דרך שער קטן מברזל – כמו בבסיס צבאי.
והרגע שבו אתם קולטים שאולם הטיסות היוצאות נמצא באוהל (אתם שומעים נכון 😊) הוא בהחלט בלתי נשכח…
אבל מעבר לזה הדברים די דומים לנתב"ג – כמובן בהתאמות הנדרשות…
הטרמינל עצמו מפתיע לטובה – הוא יחסית גדול, יש חנויות ויש אוכל.
יש אפילו ספסלים נמוכים עם "זולות" שבהם אפשר לנוח לפני הטיסה.
אה, ואל תצפו לשרוולים, או אפילו לאוטובוסים – כאן הולכים ברגל למטוס. כמו במדבר.
אז רק תיזהרו לא לדרוך על עקרב, כן?
הטיסה
טוב, אז הטיסה עצמה די סטנדרטית.
אמנם מדובר בטיסות במחיר הזוי, אבל מדובר במטוסים חדישים, נקיים ואפילו עם כנפיים…
אם ממריאים בחושך (מומלץ!) – מבינים עד כמה האיזור מרוחק – הכל חושך.
לאחר כרבע שעה – כאשר מתקרבים לאיזור המרכז – החושך הופך לאינספור אורות של המון יישובים – מחזה מדהים.
ואם מדובר בלילה מאוד בהיר – וטסים בגובה רב מעל ישראל (מה שאין בנתב"ג) – אפשר אפילו לראות את כל קו החוף – כולל מצרים אי שם בדרום – מחזה באמת מדהים.
כל זה כמובן אם אתם יכולים להיפטר מהמחשבה בטיסה חזרה של "רגע, אני עכשיו מעל תל אביב – אי אפשר לנחות פה וזהו?!"
לסיכום
אין עוד הרבה זמן ליהנות מטיסות בשדה התעופה עובדה – הוא אוטוטו הולך להיות מוחלף בשדה התעופה החדש בתמנע.
לכן, מומלץ מאוד לטוס דרכו – ולנצל גם את המחירים המצחיקים, וגם את עצם החוויה לטוס מאמצע המדבר.
אז לפחות במקרה שלי – האוטו כבר מוכן לנסיעה הבאה…
