הקדמה
לונדון הוא יעד שחביב מאוד עלינו הישראלים – אוכל, בניינים יפהפיים, תרבות (כי אנחנו הרי מאוד תרבותיים), ושלא נדבר על לנסוע הפוך (כי הספורט הלאומי בישראל הוא להיצמד לשמאל בכביש…)
בקיצור – אחלה Break ליומיום השוחק.
אממה? לונדון יקרה. החל מהטיסה לשם שמצריכה בדר"כ לשבור תוכנית חסכון ולוקחת לא מעט זמן, ועד ללינה והמחיה שם.
אז מה הפתרון? עידן הלואו קוסט מאפשר קונספט חדש: "טיולי בזק" / Blitz-trip (© כל הזכויות על הביטוי שמורות לעבדכם הנאמן 🙂 ).
הכוונה היא לטיול של 2-3 ימים, הכוללים טיסת לואו קוסט במחיר בדיחה, לינה במקום מרכזי ללילה או שניים, והרבה הליכה. מתאים במיוחד לחובבי דיאטות…
אז במקרה הזה "טירגטתי" את לונדון. ולמה?
טוב, אז עכשיו אני יכול לספר על איך לא ביקרתי בלונדון מאז שהייתי ילד, שמאוד התגעגעתי ובכלל – שאני מאוד נמשך לשם בגלל התרבות, האווירה והשפה.
אבל מאחר ואני לא רוצה לשקר – אז אגיד את האמת בצורה ישירה: פשוט מצאתי טיסה לשם בפחות מ-100 דולר וזה מה שהדליק אותי…
56 דולר אם להיות מדויקים – כי כ-40 דולר הושקעו בכרטיס הנחות שנתי ב-Wizz Air שישרת אותי למשך עוד הרבה טיסות…
טיסה ללונדון ב-56 דולר?? איך?
הסוד הוא קונקשנים בחברות לואו קוסט. זמני הקונקשן לא תמיד נוחים, לפעמים צריך 'לבלות' לילה בטרמינל – אבל בשורה התחתונה – העלות של זה יכולה להיות מצחיקה.
ואכן צחקתי. הרבה.
במקרה הזה הטיסה שגיליתי היתה עם חברת הלואו קוסט Wizz Air. היא כללה את המרכיבים הבאים:
- טיסה מת"א ללובלין שבפולין ביום שלישי בשעה 22:00, ונחיתה בשעה 1:00 (כ-3 שעות).
- טיסה מלובלין ללונדון לוטון ביום רביעי בשעה 6:00 בבוקר ונחיתה ב-8:00 בבוקר (כ-3 שעות נוספות).
- טיסה חזור מלונדון לסופיה שבבולגריה ביום חמישי בשעה 21:30 ונחיתה בבולגריה בשעה 2:00 (כ-3:30 שעות).
- טיסה מסופיה לת"א ביום שישי בשעה 7:00 ונחיתה ב-9:30 (כשעתיים וחצי).
את הטיסה הזו גיליתי דרך אחד ממנועי חיפוש הטיסות הפופולריים –דרך חיפוש בטווח תאריכים גמיש. הקונקשנים אמנם ארוכים קצת (כ-4-5 שעות), אבל עדיין בגבולות הסביר.
הקאטץ' האמיתי הוא לילה בשדה התעופה. זה אומר שה-4-5 שעות של הקונקשן "נופלות" בדיוק על הזמן שבו היינו רוצים להתכרבל במיטה במלון כשבחוץ יש מינוס 2 מעלות…
ולמי שלא מצליח לישון בקלות – מדובר על לילה לבן.
גם בהלוך וגם בחזור.
נו מה, אתה משוגע? לבלות לילה בטרמינל??
אז דבר ראשון התשובה היא כן, אני משוגע.
ובשביל להבין בדיוק עד כמה, החלטתי שמחיר של פחות מ-100 דולר ללונדון מחייב בדיקה פרטנית.
רציתי להבין בדיוק מה זה אומר לבלות לילה בטרמינל.
ואם כבר לילה בטרמינל – אז גם בהלוך – וגם בחזור.
רציתי לבדוק בעצמי האם זה באמת מאפשר לקחת טיסה במחיר בדיחה – ומה המחיר האמיתי שמשלמים – מה זה עושה לרוח, לנפש, והכי חשוב – לכיס (אגב: גם כיס קופא כשיש מינוס 2 מעלות בחוץ)…
ועוד משהו: כן, זה אומר שיש רק יום וחצי נטו בלונדון.
אבל…
קודם כל, אם נשווה את זה לסופ"ש טיפוסי, שבו נוחתים ביעד רק בחמישי בערב, ועוזבים בשבת בבוקר – יש כאן שני יתרונות מובהקים:
- מאחר והשמש זורחת ב-7:30 בבוקר ושוקעת באיזור 16:00 – כאן יש יומיים נטו של טיול במקום יום אחד בלבד בסופ"ש טיפוסי.
- ויותר חמור מזה – בסופ"ש יש 2 לילות לשלם עליהם – במקום אחד.
ודבר נוסף – גם ביום וחצי אפשר להספיק ה-מ-ו-ן.
היעדים הפופולריים (כיכר פיקדילי, כיכר טרפלגר, ווסטמינסטר+ביג בן, באקינגהאם פאלאס ו-Hyde Park) – כולם במרחק הליכה. זו אמנם הליכה של יום שלב, אבל עדיין אפשרי.
וגם למי שלא רוצה ללכת – אפשר להתנייד ברכבת התחתית המצוינת של לונדון – ותוך רבע שעה להגיע מכל מקום לכל מקום.
אז הזמנתי כרטיס.
או יותר נכון – ארבעה, כי חברת הלואו קוסט לא מאפשרת קונקשנים וצריך לרכוש כל כרטיס בנפרד…
עכשיו, מילא אני – אבל כשזרקתי את הרעיון לחבר – הוא מיד ניצל את ההזדמנות וביקש להצטרף. הוא כנראה לא הבין עד הסוף מה מצפה לו – אבל נראה לי שכבר כשהזמנו את ארבעת הכרטיסים שלו – הוא הבין את גודל האתגר שהוא נכנס אליו…
טולה ובז'ז'ניה מבלות לילה בטרמינל
טוב, אז הטיסה יוצאת מ"טרמינל הלואו קוסט" בנתב"ג – טרמינל 1.
הבידוק היה יחסית מהיר, ולאור זאת אני שוב חוזר על ההמלצה – לא לקחת מזוודות.
המטוסים של Wizz Air סה"כ נחמדים, והמרחב לרגליים היה סביר. תאמינו לי – מדדתי.
בטיסות חזור, אגב, היתה תחושה שהרבה יותר צפוף…
המטוס היה יחסית מלא, אבל איכשהו המושב לידי היה ריק – מה שאפשר לי להתרווח קצת יותר. אגב, החבר שאיתו נסעתי קיבל בכל פעם מושב בקצה השני של המטוס, מה שגרם לי לתהות האם זה אקראי או מכוון. אני מתכוון להתחיל מחקר מעמיק בנושא (כ-30 טיסות אמורות להספיק…) בשביל לבדוק בכמה פעמים יושיבו שני אנשים במרחק של 2 שורות אחד מהשני.
מאיזושהי סיבה שלא ברורה לי המטוס התעכב על הקרקע כחצי שעה, אבל לי זה לא ממש שינה – לאור 5 שעות הקונקשן שציפו לי בפולין…
הטיסה ללובלין ארכה כ-3 שעות, והאמת היא שהיא היתה יחסית קלה – אולי בזכות הפיצ'ר החדש בנטפליקס שמאפשר להוריד סרטים לנייד…
מה שאגב מוביל אותי למשהו חשוב מאוד להכנות לטיסה – לזכור לקחת סוללה לטעינה של הטלפון!
מזג האוויר בלובלין לא היה מאוד מזמין – משהו כמו מינוס שתי מעלות. זה לא הפריע לבחור עם המדרגות לסחוב אותן ידנית למטוס.
הסיפור מוכר מאוד למי שבא ממוצא פולני – כשאומרים לך לעשות משהו – אתה תעשה אותו, כי אתה ממש לא רוצה לקבל את "הפרצוף" הנרגן של סבתא טולה…
ירדנו מהמטוס והמשכנו לבידוק.
ועכשיו משהו ששווה לדעת לגבי קונקשנים של לואו קוסט: מאחר והחברות לא ממש תומכות בקונספט – כל קונקשן כזה כולל כניסה בפועל למדינה שבה מתבצע הקונקשן. זה אומר שצריך לעשות את כל התהליך של ביקורת הדרכונים, איסוף המזוודות (למי שלוקח) ולאחר מכן צ'קאין חדש לטיסה הבאה.
הפרצוף
לא עזר שאמרתי לפקיד ההגירה הפולני שאני כאן רק לקונקשן של כמה שעות. "זה לא משנה", הוא אמר לי, ונתן לי את "הפרצוף".
אגב, למי שתוהה איך נראה "פרצוף" פולני טיפוסי (אני מדבר מתוך ניסיון של עשרות שנים עם פרצופים כאלה מהבית), זה משהו בין מבט כועס למאוכזב למיואש.
אם היה אפשר לתמלל אותו – הוא היה אומר בערך: "הייתי מת להגיד לך בפנים מה שאני חושב, אבל אסור לי, כי אחרת אני אקבל את ה'פרצוף' בעצמי"…
וכתוצאה מכך – נוצר במשפחה הפולנית לופ אינסופי של "פרצופים" שכולם עושים לכולם, ומהר מאוד אתה לומד ש"הפרצוף" של הסבתא תמיד ינצח – לא משנה מה. אז הדרך היחידה שלך היא לוותר ולשתוק.
אז לפני הטיסה הבאה – נשארו לי כ-4 שעות לשרוף בטרמינל…
למזלי היה לי תרמיל גב קטן ששימש בתור כרית, ולמרות הקור שהיה בטרמינל הצלחתי לתפוס משהו כמו שעתיים של תנומה.
לקח חשוב: גם אם ביעד הסופי של הטיול יחסית חם, תמיד להיות מוכנים למזג האוויר בקונקשן.
אחרי שהתעוררתי ועברתי את הבידוק – התחלתי להיות רעב. הלכתי לבית הקפה בטרמינל ושאלתי את המוכרת הפולניה מה יש לאכול.
היא כמובן ענתה לי "יש גפילטע פיש".
אז אמרתי לה שאני לא אוהב גפילטע פיש.
והיא ענתה לי: "אוכל לא אוהבים, אוכל אוכלים".
וכשהתעקשתי – היא אמרה "אם לא תאכל – יבוא שוטר".
כאן כבר נשברתי ואמרתי לה שאני דווקא רוצה משהו מתוק, סוג של קינוח.
והתגובה שלה, שוב, היתה צפויה: "תקבל קינוח רק כשתסיים את הגפילטע-פיש". עם "הפרצוף" כמובן.
בקיצור – עליתי לטיסה ללונדון רעב…
אגב, מסיבה שלא ברורה לי ריכזו את כל הנוסעים בחדר המתנה משהו כמו 45 דקות לפני העליה למטוס – והמטוס המריא, שוב בעיכוב.
בכלל – הרושם מ-Wizz Air הוא שיש לא מעט חוסר סדר בעלייה למטוס ועיכובים בהמראה. חשוב לקחת את זה בחשבון אם עושים קונקשנים.
לונדון כן מחכה לי – ואפילו עם שמש
הטיסה ללונדון כבר היתה קלה למדי – 3 שעות שעברו מאוד מהר, כי הייתי כ"כ עייף שישנתי כל הדרך.
כשנחתנו בשדה התעופה בלונדון לוטון כבר היה אור. הנחיתה היתה מטלטלת בגלל רוח חזקה, אבל יחסית חלקה.
בשדה התעופה ציפיתי לתור מאוד מאוד ארוך לפקיד ההגירה. הוא אכן היה – אבל משום מה רק לבעלי דרכון אירופי. עבור בעלי דרכונים אחרים – לא היה בכלל תור…
מילאנו את הטופס – והלכנו לפקיד ההגירה, שבנימוס הבריטי הטיפוסי איחל לנו הנאה גדולה בטיול.
זהו! הגענו לאנגליה ב-60 דולר!
ומה יש לעשות באנגליה עצמה בטיול בזק? על כך בחלק השני של הפוסט…
