הקדמה
טוב, אז יש לי וידוי קטן: יש לי חיבה לטיולים ביעדים רחוקים ובמחירים מצחיקים.
זה לא שאירופה קטנה עליי, או שהאיים ביוון לא יפים, פשוט כשאני יוצא לחופש – אני מחפש להתנתק לגמרי מהשגרה והסביבה המוכרות – ובשביל זה אני נוסע רחוק. כמה שאפשר…
מעבר לעניין הזה, אני גם מאוד אוהב את המזרח הרחוק. איפשהו התרבות האסייאתית מאוד תורמת ל-Break שאני בדר"כ מחפש בטיולים, שלא לדבר על האוכל.
ולבסוף – אני אוהב יעדים יחסית מערביים – כאלה שסה"כ אפשר להסתדר בהם יחסית בקלות עם אנגלית.
אחד היעדים שהכי רציתי לבקר בהם לאחרונה הוא הונג קונג.
כבר הייתי שם כמה ימים כשחזרתי מטיול ארוך באוסטרליה אי שם בסוף העשור הקודם.
אבל משהו משך אותי שוב לשם – מבחינתי זה אחלה יעד לגיחה של שבוע.
אז התחלתי לחפש טיסות באיזור אוגוסט 2016, וראיתי שהן יחסית יקרות – כי מה לעשות – הונג קונג זה יעד יקר.
המשכתי לחפש.
אי שם במהלך ספטמבר 2016, פתאום גיליתי טיסות של איירופלוט בכ-450 דולר, דרך וולדיווסטוק (הקצה המזרחי של רוסיה, "ליד" יפן). מתישהו עוד ארצה לבקר שם רק בשביל החוויה, אבל הקונקשנים היו די מאתגרים (כ-10 שעות). היו גם טיסות קצרות יותר אבל בכ-550 דולר.
אז בצער רב ויתרתי על הטיסה בשלב הזה – וכבר הייתי בטוח שהטיול אבוד.
פריצת הדרך
לאחר כחודש וקצת – מיד אחרי החגים, חיפשתי כהרגלי טיסות מעניינות – וראיתי שחברת Hainan הסינית מתחילה לטוס מבייג'ינג לארץ. חיפשתי טיסה איתם להונג קונג – אבל שוב נתקלתי במחיר של כ-550 דולר, שאיפשהו הרגיש לי עדיין קצת גבוה.
לא עברה חצי שניה, ואני רואה על המפה הזדמנות שהפילה לי את הלסת: ליד הונג קונג יש עיר סינית גדולה בשם שנז'ן (Shenzhen). וליד השם של העיר אני רואה את המחיר: 414 דולר…
אוקיי, וואו, מה אני עושה עם זה?
אז קודם כל ניסיתי להבין איך אני יכול להגיע משנז'ן להונג קונג. חיפוש קצר בגוגל הביא אותי לחברה שעושה שאטלים בין הערים: אוטובוס משדה התעופה למעבר הגבול היבשתי מסין להונג קונג. ולאחר שעוברים את הגבול – אוטובוס להונג קונג. זה אמור לצאת משהו כמו 20 דולר להלוך-חזור.
מיד אחרי זה ניסיתי להבין האם נדרשת ויזה לסין, והאמת היא שלא ממש הבנתי, אבל ראיתי שלהוציא ויזה לסין זה ממש פשוט.
אז סגרתי את הטיסה והמתנתי לה בסבלנות…
הטיסה
האינאן (Hainan) היא חברה מעולה – השירות היה מדהים, המושבים נוחים, מערכת בידור עם המון סרטים חדשים. המטוס עצמו הוא איירבוס 330 – מה שאומר שהמושבים הם 2-4-2, ויש גישה נוחה למעבר.
בקיצור – הטיסה עברה חלק, ואפילו הצלחתי לישון כמה שעות טובות (לאחר שסופסוף שכללתי את טכניקת ההירדמות בטיסות – על כך בפוסט נפרד…)
לאחר הנחיתה בביג'ינג עברתי לטרמינל של הטיסות המקומיות והמתנתי בסבלנות לטיסה לשנז'ן. האמת היא שדי הפתיעה אותי לטובה המערביות היחסית של שדות התעופה בסין, למרות שכשנכנסים לשירותים – לא ממש ברור איך בשנת 2016 עדיין בונים שירותי "בול פגיעה"…
טוב, עליתי למטוס, יצאנו מה-Gate, המטוס נוסע 5 דקות סביב הטרמינל לכיוון המסלול – ונעצר. לא ברור לי מה היה הסיפור, אבל חיכינו כמעט שעתיים (!) במטוס לפני ההמראה. בכלל, העיכובים בטיסות בסין הם כנראה דבר יחסית שכיח – כמו שהייתי צפוי ללמוד על בשרי בטיסה בחזרה לארץ…
לאור זה – טיפ חשוב: אם אתם מתכננים קונקשנים בסין – חשוב שלקראת הטיסה בחזרה לארץ תקבעו קונקשן אפילו של 4 שעות…
בחזרה לטיסה: לבסוף המראנו, ולאחר כשעתיים נחתנו בשנז'ן.
המסע להונג קונג
מיד אחרי היציאה מהטרמינל של הטיסות הנכנסות ישנו טרמינל נוסף – הפעם של אוטובוסים ורכבת. מיד שאלתי מישהו היכן האוטובוס להונג קונג. ובפעם הראשונה מיני רבות – נתקלתי ברוטינה של איך מקבלים תשובה לשאלות בסין:
הסיני הראשון לא יודע בכלל אנגלית, אז הוא קורא לחבר שלו.
החבר גם לא יודע אנגלית – והוא קורא לעוד חבר שלו.
החבר השלישי מצליח להבין כמה מילים – אבל אז גם הוא נתקע – והוא קורא לעוד חבר.
והחבר הרביעי מבין מספיק אנגלית בשביל לענות.
תתרגלו 
בקיצור – תוך פחות מ-10 דקות (ואחרי כמה סבבים של 4 סינים) עליתי על האוטובוס למעבר הגבול.
הנסיעה היתה סה"כ נעימה, ותוך חצי שעה הגענו למעבר הגבול.
שנז'ן היא עיר בתנופת בניה מטורפת – וזה ניכר בכל רחוב שם. המסות של הבניה פשוט בלתי נתפסות – אם אצלנו קבלן מרים בניין אחד, או אפילו 2-3 אם הוא ממש מתאמץ – שם מרימים שכונה של 50 בניינים גבוהים – כמובן כולם זהים. צריך לראות כדי להאמין.
בגבול, הלכתי לביקורת הדרכונים, והשוטרת שם פשוט לא הבינה מאיפה נחתתי עליה… בעיקר היא לא הבינה איך נכנסתי לסין באותו היום (בבייג'ינג) ואני כבר יוצא להונג קונג…
המבטים האלה יחזרו כמובן גם בדרך חזרה – כי מעבר הגבול משמש כמעט רק סיניים שעובדים בהונג קונג. סינים ואני
אחרי כמה הסברים על המחיר ההזוי של הטיסה היא חייכה ואיחלה לי ביקור נעים בהונג קונג.
וזהו – תוך חמש דקות עליתי על האוטובוס להונג קונג, ולאחר עוד נסיעה של 45 הגעתי למלון.
התוכנית הצליחה – הגעתי להונג קונג בקצת פחות מ-450 דולר!!!
לימים חבר טוב הסביר לי, שכנראה הסיבה למחיר הנמוך היא היריד השנתי למוצרים – קנטון – שבדיוק הסתיים בתאריכים האלה, ולכן כנראה שפשוט היו הרבה ישראלים שהיו צריכים לחזור לארץ, מה שגרם למטוס להיות חצי ריק. אנסה לבדוק את התיאוריה הזו גם ב-2017…
(בפוסט הבא אפרט מה יש לעשות בהונג קונג, כולל כמה דברים פחות שגרתיים…)
